#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי הוא ר&quot;ה למעשר בהמה ? (3) ומה הטעם ?	"לר""מ אחד באלול, דמאז הם מתחילות לילד מחדש.<p></p><p dir=""rtl"">לר""א ור""ש אפ""ה באחד בתשרי, דכתיב לבשו כרים הצאן אלו הבכירות, ועמקים יעטפו בר אלו המאוחרות, ושניהם יחד יתרועעו ואף ישירו, שיתעשרו יחד.</p><p dir=""rtl"">לבן עזאי מספק של אלול מתעשרים לעצמם.</p>"	<br/>שקלים דף ח		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אמר בן עזאי שהאלולייים מתעשרים לעצמם, ולא הכריע במחלוקת שבין תלמידיו ?	שכבר נחלקו בזה אבות העולם ר' ישמעאל ור&quot;ע.	<br/>שקלים דף ח		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן (2) הוכיחו (בירושלמי בשקלים) דבן עזאי חבר ותלמיד דר&quot;ע ?	א. שאמר גבי מעשר בהמה הואיל ואלו אומרים כך, ולא אמר הואיל ורבי אומר כך.</p><p dir='rtl'>ב. שאמר לר&quot;ע שבאת לחלק עלינו את השווים, ואין תלמיד אומר כך לרבו.	<br/>שקלים דף ח		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הכוונה בהא דמעשר בהמה לא עשו אותו כשל תבואה לא לחנטה ולא לשליש ומנ&quot;ל ?</p><p dir='rtl'>ומה רצו לדחות על שליש, ואיך נדחית הדחייה ?	לא אמרו שתקבע השנה לפי העיבור כחנטה, ולא כח' ימים אחר הלידה שהוא זמן הכניסה להתעשר, וכמו שליש שהוא הזמן שבאה התבואה לידי חיוב. שהרי אמרו שימנו את הנולדות עד ר&quot;ה.</p><p dir='rtl'>אמרו דשמא אתיא כר&quot;ש דמחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר וא&quot;כ מיד הם ראויים לכך.</p><p dir='rtl'>ודחו דבן עזאי נמי אמר האלולייים מתעשרים לעצמם, והוא לא מצינו שסבר כר&quot;ש.	<br>שקלים דף ח		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הימים שעד שמונת ימים של בכור עולים לו לתוך שנתו לירושלמי בשקלים?<p></p><p dir=""rtl"">ומה הראייה?</p><p dir=""rtl"">ומה המקור?</p>"	כן, ממעשר בהמה, דאף ח' ימים הראשונים שאינו נכנס בהם לדיר להתעשר, קובעים את שנתו.</p><p dir='rtl'>והמקור דכתיב 'אשר יוולד וכו' הזכר תקדיש.' ואף שאינו צריך הקדש, וע&quot;כ היינו שיתחיל למנות קדושתו.	<br/>שקלים דף ח		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה כתוב על הקופות שהיו תורמים בהם ? ולצורך מה ?	לת&quot;ק א' ב' ג', לרשב&quot;ג אלפא ביתא גמלא.</p><p dir='rtl'>שיהא ניכר איזו נתרמה ראשונה שישתמשו בה תחילה.	<br/>שקלים דף ח		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דתנן דמפנים בשבת ד' וה' קופות, באיזה גודל ?</p><p dir='rtl'>וכן מהו המוציא יין כדי מזיגת הכוס ?	"ג' סאים כמפורש בשיעור קופות של מחצית השקל.<p></p><p dir=""rtl"">רובע רביעית כמפורש גבי ד' כוסות.</p>"	<br/>שקלים דף ח		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין שתה ד' כוסות בכרך אחד ומה הראייה ?	יצא, דאמרינן דמי ששמע הלל בביהכנ&quot;ס יצא, ואף דעי&quot;ז אין הפסק בין כוס שלישי לרביעי.	<br/>שקלים דף ח		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יוצאים ידי ד' כוסות ע&quot;י שתייה בהפסקה ומדוע ?	יוצאים, דלא אמרו כדי שישתכר, ולא אכפ&quot;ל במה שבאופן זה אינו משתכר.	<br/>שקלים דף ח		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יוצאים ידי ד' כוסות ביין דלהלן:</p><p dir='rtl'>קונדיטון.</p><p dir='rtl'>מבושל.</p><p dir='rtl'>מזוג.</p><p dir='rtl'>של שביעית.	יוצאים בקונדיטון ומבושל דמקרי יין.</p><p dir='rtl'>וכן במזוג ובלבד שיהא בו טעם ומראה יין.</p><p dir='rtl'>וכן יוצאים בשל שביעית. (אחר הביעור).	<br/>שקלים דף ח		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע האירו פניו של ר' אבהו ?	שמצא תוספתא עתיקה, וכתיב חכמת אדם תאיר פניו.	<br/>שקלים דף ח		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה גודל שיעור רביעית (לירושלמי) ?	אצבעים על אצבעיים בגובה אצבע ומחצה ושליש.	<br/>שקלים דף ח		ירושלמי_שקלים
